אַסְפָןבעשור האחרון (בהשפעת התת מודע), מצאתי עצמי אוסף חפצי וינטג' מכל רחבי העולם. שווקי פשפשים, מכירות פומביות, eBay, קרובי משפחה או סתם לצד הדרך.
לא משנה מהו מקור החפץ, לכל פריט היה שייך בעברו למישהו שהשתמש בו ו"עיצב" אותו לתצורתו הנוכחית, תצורה שגרמה לי להרים דווקא אותו ולצרפו לאוסף פריטיי.
הצעד הראשון בתהליך היצירה הוא החלטה וגיבוש הקונספט.
בחירת רקע שיתמזג עם הפריטים ועימוד הפריטים על הבד כקולאז' תוך שמירה על קווים מנחים חשובים, כגון סימטריה, איזון וחיבור בין הפריטים.
גם אם הפריטים נאספו מיבשות שונות, הרגשות שהם מעבירים לצופה הם דומים.
הפריטים שהונחו על בסיס היצירה לפתע מתחברים, משלימים זה את זה ויוצרים מיצג סינרגי אחד.
הפריטים חוו כה רבות בחייהם, מטרתי היא לתת להם מקום אחרון של כבוד לשארית חייהם.
הפריטים מקובעים בחוזקה אל הבסיס, באמצעות דבקים שונים ו/או חוטי ברזל לקיבוע הסופי.
השלב האחרון הוא המסגור, בדרך כלל עשוי עץ האלון וזכוכית מסיבית מלפנים.
תחושת ההיסטוריה נמוגה, עכשיו הם חלק מההווה, כעת הם פורחים, והכי חשובים, הם נמצאים כאן כדי להישאר!
הליך ה"דיגיטציה"
ההליך מתחיל בצילום מקצועי של המיצג. בהמשך, עיבוד התמונות בתוכניות גרפיקה ליצירת הדפסים אומנותיים עכשווים.
לעומת התיבות המאופקות (משקל, תחושה וגודל), ההדפסים מייצרים אווירה קלילה ועכשווית. מתאימים לכל קיר ומפריחים אור וצבע בכל חלל.
